הסיפור מאחורי האמריקאים עם מוגבלויות Act

Anonim

יש הרבה סיבות הקונגרס העביר את ADA לפני כמה שנים. אבל כמו שפול הארווי אוהב לומר, "הנה המשך הסיפור." הוא מתחיל עם צעיר צעיר ממוצא פורטוגלי שגדל בחווה במרכז קליפורניה בשנות השישים. לאחר תאונה חקלאית שבה הוא פגע בראשו, הוא התחיל להתקף. המשפחה הקתולית הענייה למדי שלחה את הילד לרופאים, אבל הוא לא קיבל שום אבחנה ברורה וללא טיפול. הילד פשוט התמודד כמיטב יכולתו. אבל הוריו, שחששו שבנם "היה ברשותם", שלחו את הילד ל"רופאי מכשפות "שאמרו קריאות ושרו נרות המנסים לגרש את השטן. שום דבר לא השתנה. הילד למד במכללה קתולית בלוס אנג'לס, מתוך שאיפה להפוך לכומר. כדי להתחיל את התהליך הוא צריך להיות פיזי. כשסיפר לרופא על ההתקפים, נאמר לו סוף סוף שיש לו אפילפסיה, ועל פי כנסייה של הכנסייה הקתולית שראשיתה בשנת 460 לספירה, נאסר עליה להפוך לכומר. אבל חונכים שלו מהמכללה היו אמון בו והוא עדיין יכול לעזור לאחרים. הם חיברו אותו ללוס אנג'לס עם הקומיקאי המפורסם בוב הופ. מר הופ גם לימד את הצעיר כשהיה לחבר של בנו של מר הופ. מר הופ זיהה בו הזדמנות נדירה להשפיע על אנשים עם מוגבלות ודחק בו להיכנס לפוליטיקה ולראות אם אפשר לשנות חוקים. הצעיר הלך לעבודה - במשך 13 שנים - לחבר הקונגרס שלו. יום אחד הודיע ​​חבר-הקונגרס על פרישתו והמליץ ​​על הצעיר לרוץ למושב הפנוי שלו. הוא עשה וזכה ונשאר חבר קונגרס במשך עשר שנים. ובמהלך הזמן הזה הוא עזר להניח את היסודות לחוק האמריקאים עם מוגבלויות, מה שעשה את ההבדל העצום עבור רבים כל כך מכה בחזרה נגד אפליה. החוק עבר שנה לאחר שחבר הקונגרס הצעיר עבר לוול-סטריט. אבל הוא לא עצר את הסנגור שלו, וגם האפילפסיה לא הפסיקה להשפיע עליו מבחינה רגשית ופיזית. עכשיו הוא חבר הקונגרס לשעבר מקליפורניה, טוני קואלו, יושב ראש מועצת המנהלים של קרן אפילפסיה ועובד קשה כדי לסייע לשלושת מיליוני האמריקאים עם הפרעת התקפים זו לקבל את העזרה והתמיכה שמגיע להם, וכמובן, הוא נשאר עו"ד לכל האנשים עם מוגבלות, שכן יש לו גם אחד.

טוני היה להיות אורח שלי בסוף השבוע האחרון בתוכנית רדיו המוקדש אֶפִּילֶפּסִיָה. הוא לא התקשר בזמן המיועד. מסתבר שהיה לו התקף. הוא התקשר מאוחר יותר, מרגיש רע מאוד על החמצת ההזדמנות לדבר עם הציבור. אבל אמרתי לו לא להרגיש רע בכלל, המופע נמשך, והוא כבר עשה כל כך הרבה שעושה את ההבדל עבור כל כך הרבה. אין דאגות, טוני, ואנו מאחלים לך גם אתה להצטרף אלינו במאבק נגד המחלה שלך ואחרים המשפיעים על כל כך הרבה.

- אנדרו

arrow